פסיכולוגית קלינית מומחית

מיינדפולנס

לפי קאבאט-זין, מיינדפולס או בעברית "קשיבות" מתייחס להפניית תשומת לב באופן מסויים, במכוון לרגע הנוכחי וללא שיפוטיות.

 

קשיבות מדברת מצד אחד על מיקוד מלא של תשומת הלב מרגע לרגע ומצד שני על חוסר שיפוטיות לאותו רגע, כאשר אנחנו לא שיפוטיים קל לנו יותר לקבל את הרגע. המודעות שלנו מייצרת מחשבות כל הזמן – זיכרונות, דברים שאנחנו צריכים לעשות, משאלות, מחשבות שמבטאות כעס, חרטה, רחמים עצמיים וכו' – רוב המחשבות שעולות לנו במודעות קשורות לעבר או לעתיד (גם אם זה עבר שהיה לפני 5 דקות ועתיד שיהיה בעוד 3 דקות). לרוב אנחנו לא קשובים לרגע הנוכחי. כאשר אנחנו קשובים לרגע הנוכחי אנחנו שמים לב לתחושות גוף שלנו, לרגש ולמחשבות שהתחושות הללו מעוררות. במצב זה כאשר המחשבה שלנו נודדת אנחנו באופן מכוון מחזירים אותה לרגע הנוכחי.

 

לדוגמא, כאשר אנחנו אוכלים, לרוב המחשבה נודדת, לעיתים אנחנו מדברים, רואים טלוויזיה, קוראים ורק חלק קטן מהמודעות שלנו שקוע באכילה. אנחנו מודעים למחשבות באופן מעומעם, הן נודדות באופן בלתי מוגבל ואין ניסיון להחזיר את תשומת הלב שלנו לאכילה. כאשר אנחנו קשובים לאכילה אנחנו שמים לב במכוון לתחושות שלנו במהלך האכילה ולתגובות שלנו לתחושות אלו. אנחנו שמים לב למודעות שלנו שנודדת ומחזירים אותה בנחישות חזרה לרגע הנוכחי. תנסו להיזכר ברגע שבו שמתם לב לטעם מיוחד ועצרתם את הדיבור או שזה קטע לכם את חוט המחשבה. לשנייה אחת הייתם שקועים לגמרי בתחושות – בטעם שחשתם על הלשון, בתחושות שעוררו הטמפרטורה והמרקם בחלל הפה – תשימו לב למחשבות באותו הרגע "וואו איזה טעם נפלא", לרגש של התרגשות שמתפשט בגוף. תשומת הלב הזו לרגע היא מיינדפולנס, להיות קשובים רגע אחר רגע אחר רגע.

 

כאשר אנו לא קשובים, אנו מאפשרים למחשבה לנדוד בחופשיות ומחשבות אלו מעוררות רגשות שלעיתים גורמים לנו לסבל. כאשר אנחנו באופן מכוון מפנים את תשומת ליבנו לרגע הנוכחי, אנו מתרחקים מהמחשבות הללו, מפחיתים את ההשפעה שלהן על חיינו ויצרים לנו מרחב פנימי של חופש ורוגע. במרחב זה אנחנו מקבלים את מה שמתעורר, קשובים אליו, שמים לב כיצד רגש, תחושה, מחשבה מתעוררים בנו, עוברים דרכנו ונעלמים. אנחנו מתייחסים באופן דומה לחוויה כואבת או נעימה, אנחנו לא מגיבים אל החוויות בצורה רגשית.